שירלי סיגל אמנית רב תחומית, ארכיאולוגית, אוצרת, מרצה לאמנות מציגה תערוכת יחיד מיצירותיה.

ציוריה הפיגורטיביים, מתארים תמונות מחיינו כאן ומתמקדים בדיוקנאות המתארים דמויות ממגוון הקשת האנושית של החברה הישראלית. ממבט מעמיק, באמצעות מכחולה היא מצליחה להעביר אל הצופה את מהותה של הדמות, לחשוף את פנימיותה, תוך שהיא מדגישה את המאפיינים העיקריים החושפים את צפונות לבה. רבות מדמויותיה הן נשים, חלקן בכיסוי ראש המזהה את ההשתייכות החברתית דתית. כסוי הראש, מסמן ומפריד בין קבוצות אתניות. בציורים כסוי הראש מסמל ומדגיש דווקא את הקו המשותף ומחבר בין נשים הנתונות למרות חברתית כובלת ומגבילה.

סדרת הדיוקנאות שצוירו בציור מהיר בחודשים אחרונים (אוקטובר-נובמבר 2015) היא תגובה לביטויי אלימות ולפיגועים, ומהווה כמחאה שקטה של האמנית, כמניפסט שהיא רוצה להעביר על שיתוף גורל של נשים-אמהות מקצות הקשת הפוליטית. היא מביאה במכחולה את זעקתן הדוממת מתוך אמונה (נאיבית אולי) שהן יכולות להביא לשינוי ולעצור את טירוף.

 בתערוכה תוצג סדרת תמונות ירושלמיות
(2012-2013), וסדרה נוספת, מיוחדת במינה
(2006-2014), של ציורי דיוקנאות על אבנים. את האבן בעלת צורה ומרקם שהטבע יצר, הופכת סיגל, לפנים של דמויות הנראות כאילו נחצבו מתוכה או אולי נוצרו יחד עם האבן.