אנו מציינים השנה שבעים שנה למדינה, אולם אמנות ישראל מציינת מעל מאה שנה. מאז רעיון הקמתה בתערוכת אמנים יהודיים שהוצגה בקונגרס הציוני החמישי ב- 1901 והקמת בית הספר לאמנות בצלאל על ידי אפרים משה ליליין ובוריס שץ ב -1906.

האמנים שהציגו בקונגרס הציוני חלמו על הארץ וציירו אותה רובם מדמיונם. גלויית הקונגרס שצוירה על ידי ליליין, ונשלחה ליהדות ברחבי אירופה, גם במזרח, ציינה בתמונה אחת את החלום והחזון- המלאך המחבק את היהודי הזקן הכלוא בכבלי הגולה המראה את הדרך אל האופק עם השמש העולה, שם יהודי צעיר , חדש חורש את האדמה בתלמים...

האמנים שהגיעו אל ארץ ישראל בתחילת המאה הקודמת ציירו את הנופי הארץ, טבע ואדם, דרך מבט אידילי שהדגיש את האור המיוחד של הארץ. מאז עברה אמנות ישראל, אסכולות ותהפוכות, בהשפעת תנועות אמנות בעולם ודורות של אמנים שהתחנכו במוסדות אמנות בארץ ובעולם יצרו שפה אמנותית מקומית ייחודית.

נופי הארץ ואנשיה שזורים וטבועים כחוט השני ביצירה המקומית.

את השיר "אומרים ישנה ארץ"... כתב שאול טשרניחובסקי בברלין  בשנת 1923, בשתי גרסאות, אחת פסימית ואחר כך תיקן הוסיף אופטימיות מסוימת, אך גם בה נותר משהו מחוסר האמונה, שאמנם החלום של ארץ ישראל יתגשם.

מדינת ישראל, הקיימת ועומדת מזה שבעים שנה, הינה בבחינת תשובה לאותם הראשונים החולמים, כלא מאמינים, ואכן הלא יאומן התגשם. ויחד עם כל ההישגים הרבים  עדיין אנחנו יכולים להמשיך ולחלום ולשאול :

האם וכבר מָצָאנוּ אוֹתָהּ אֶרֶץ-שֶׁמֶשׁ...

התערוכה מציגה יצירות נופים ונוף אנושי כפי שהצטיירו בעיניהם של אמני ישראל.

בין האמנים המשתתפים מתולדות האמנות, אפרים משה ליליין, ציונה תג'ר, אסתר פרץ-ארד, דוד הנדלר, פנחס אברמוביץ, , אהרון גלעדי,מאיר פיצ'חדה, שמואל חרובי, אריה לובין, אביגדור סטימצקי, יעקב וקסלר, שמואל כץ, אברהם נתון, אבשלום עוקשי, מנשה קדישמן,

ואמנים ויוצרים כמו יעקב אגם, עודד פיינגרש , דליה מאירי, ורדה יתום, יצחק יורש ועוד.

היצירות מוצגות באדיבות אוספים פרטיים, אוספי עזבונות וכן אמנים שהציגו בגלריה טל במהלך השנים.

בתמונה: אסתר פרץ-ארד, נוף, שמן על בד